הפניקס חברה לביטוח בעמ נ' מעצ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בהצפת רכב ממי גשמים.

רקע:

ביום 12.12.2010 הוצף רכב התובעת (להלן: "אירוע ההצפה").

העידה בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינה נהגת רכב המבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד עה/1 (להלן: "עה/1") שהינו מנהל אזור השרון אצל הנתבעת האחראי על אחזקת הכבישים, ובין היתר על קטע כביש 4 נשוא התאונה (להלן: "קטע הכביש").

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, גרסתה של עת/1 לא נסתרה, המדובר על חדירת מים למנוע רכב התובעת, עקב הצפה שהייתה בכביש נשוא התאונה.

אין חולק כי הנתבעת אחראית על קטע הכביש שבו ארעה ההצפה.

לשיטתו, אין מקום לייחס ל - עת/1 רשלנות תורמת, הואיל והיא נסעה נסיעה רגילה, ולא ציפתה שתהא הצטברות של מים על הכביש, שיגרמו לנזקים הנטענים.

לאור האמור מבקש לקבל את התביעה במלואה.

לטענת ב"כ הנתבעת, התובעת לא הוכיחה את עילת התביעה, שהרי בכתב התביעה טענה כי האירוע ארע בשעה 17:00 במעבר תת קרקעי הממוקם תחת כביש 6, ואילו בהודעת עת/1 ציינה כי השעה הייתה 18:00, והמדובר היה בנסיעה על גשר.

לטענתו, המדובר באירוע חריג, הגם ש- עת/1 לא ראתה את השלולית והמשיכה בנסיעתה, על כן היא זו שלא נהגה בהתאם לתנאי הדרך.

יתרה מכך, בהתאם לעדותו של עה/1 בקטע הכביש שבענייננו לא יכולים להיקוות מים בגובה של כ- 50 ס"מ, לכל היותר כ- 15 ס"מ, מאחר והמים זורמים לנחל פולג. הגם, שלשיטתו לא אמורים להיות קולטנים בכביש, ואף לא התקבלה כל הודעה על שלולית באותו היום.

בנוסף לאמור, אין לצפות כי במקרה של התרעת מזג אוויר תשקיע הנתבעת משאבים.

לאור האמור מבקש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – האם ארע אירוע ההצפה בקטע הכביש שהינו באחזקתה של הנתבעת, והאם יש לייחס לנתבעת אחריות לארוע זה.

אקדים ואומר, שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות האירוע, ועיינתי בכל אשר הובא בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי רכב התובעת הוצף עקב שלולית בקטע הכביש נשוא התאונה. בנסיבות העניין השתכנעתי לייחס לנתבעת אחריות בשיעור של 80% ולייחס רשלנות תורמת ל- עת/1 בשיעור של 20%.

תחילה, לעניין מיקום התאונה, עת/1 העידה בצורה ברורה היכן אירעה ההצפה, ומיקום האירוע לא נסתר על-ידי הנתבעת. כל שנאמר על ידי עה/1 כי לא יכול להיות שבקטע הכביש יהיו שלוליות בגובה של כ- 50 ס"מ.

ב"כ הנתבעת המלומד טען בסיכומיו כי התובעת לא תיארה במדויק את מקום האירוע. לדידי אין בטענה זו מאום, שהרי עת/1 העידה ב"רחל בתך הקטנה" היכן התרחשה התאונה, והפנתה לתמונה ת/2. כפי שניתן להיווכח – מתחת לגשר – והמיקום עולה בקנה אחד עם הנטען בכתב התביעה. הגם, שציינה זאת בטופס הודעתה. יודגש, עת/1 לא טענה כי האירוע התרחש על הגשר, כפי שניסה ב"כ הנתבעת לכוון, אלא האירוע קרה קודם לכן, המשיכה בנסיעתה, ולאחר הגשר רכבה החל לקרטע.